|
גם בבית את יושבת ככה?
את רוצה שאני אחייב אותך למחוק את כל השולחנות בכיתה?
אני בטוחה שעכשיו אחרי החופש חזרתם עם כוח ורצון מחודש ללימודים.
אתם שמים לב כמה זמן אני מבזבזת פה על להקריא שמות?!
איפה יוסי? מה, הוא לא הגיע היום? אז מי ענה לי במקומו?!
סליחה אני בכיתה למי שלא שם לב!
באתי היום חולה ואני לא רואה שאתם מעריכים את זה!
שאלת אותי מקודם שאלה ועכשיו אתה לא מקשיב כשעונים לך?
גם אני עייפה! אולי אני אביא כרית ונישן ביחד?!
למה אני צריכה לשבת בחדר מורים ולשמוע עליכם תלונות?
אם תמשיכו ככה אני אאלץ להראות את הצד הלא נחמד שבי!
את! כן את! כן כן את! כן את! אני לא פוזלת!!!
קומי! לכי תעמדי בפינה. אה, מה את אומרת?... אז אולי כבר תתחילי להתנהג בהתאם לגיל שלך?
מה כל כך מצחיק? תספרי גם לנו שגם אנחנו נצחק!
תביאי לי את הפתק הזה! עכשיו כשההורים שלך יבואו אלי בתלונות, אני אראה להם בדיוק מה את עושה בשיעורים שלי!
שלום למאחרים!...
לא לא לא בשעה כזאת לא נכנסים אצלי לשיעור. שלום! ...אני ממש לא מתווכחת איתך!
תדעי לך שהדמעות שלך לא עושות עלי שום רושם.
צאי, תשטפי את הפנים, וכשתירגעי – תחזרי.
לא לא לא, תסיים לאכול את זה בחוץ, ואז תיכנס!
הצלצול הוא למורים ולא לתלמידים.
זה שאתה קם, זה כאילו שאתה אומר לי "צאי מפה, אני סיימתי".
מילא לי, אבל לחבר שלכם אתם לא מקשיבים?
גם לי חם!
אתה! תמשיך להקריא בבקשה. מה? אתה לא יודע איפה אנחנו נמצאים? מה אתה אומר?
אתה עדיין מפריע? וזה עוד אחרי כל מה שסיכמנו ביננו?
אה, באמת לא אמרת כלום?! אז אולי אני פה המשוגעת ושומעת קולות?!
מה זה, אתה סנגור שלו?!
אני מפריעה לכם?! באמת סליחה!
אני אפריד ביניכם!
תדע לך שמעכשיו אתה נמצא אצלי על הכוונת.
אתה! תעבור מקום בבקשה. ותדע שהתחנה הבאה שלך היא מחוץ לדלת!
די!!! אני הולכת! שלום! חפשו לכם מורה אחרת! (טריקת דלת)
מי שבר את הדלת?
אני מורה ולא שוטר!
זהו מבחן אמון. בזמן הבחינה אני אצא מהכיתה, כדי להראות לכם שאני סומכת עליכם.
מי שמעתיק במבחן מרמה רק את עצמו!
עוף החוצה, ואתה לא חוזר עד שאתה מביא פתק מההורים שהם יודעים שגם איחרת, וגם לא הבאת מחברת. (- "גם איחרתי וגם לא הבאתי מחברת? הם ירביצו לי!!")
מה זה פה, טיילת?
למה כשאני מגיעה אתם מחכים לי במסדרון?
די! מספיק! אמרתי מספיק! זה לא ברור? טוב, תכניסו הכל ותוציאו דפים!...
המבחן קל למי שלמד.
היה לכם שיעור ספורט? תפתחו מיד את החלונות, זה פשוט נורא מה שהולך פה...
למה כל פעם שאני מסתובבת ללוח מתחילה פה מקהלה?
אני פשוט צריכה להביא טייפ ולהקליט אתכם.
עוף החוצה! עכשיו! קדימה! לא, לא, תאסוף את הדברים שלך אחר כך.
אתה שם לב שכולם פה מחכים לך?
מה שלא נספיק בכיתה אתם תעשו לבד בבית.
יש לנו עוד הרבה חומר להספיק, אז השבוע נלמד שיעור תנ"ך במקום שיעור חברה.
יש לנו עוד חומר להספיק, אז לא נורא אם נגזול מספר דקות מההפסקה.
יש כאן קבוצה קטנה של מפריעים....
זאת כיתה עיונית? אתם בטוחים?!
יחס גורר יחס!
למה כל פעם אני צריכה לצאת מהכיתה הזאת עם כאב גרון?!
אני מחפשת פה עכשיו קורבן, וכשאני אתפוס אותו אני לא מקנאה בו!
אני מורה כבר עשרים שנה, וכיתה כזאת עוד לא ראיתי!
הבן שלי בכיתה ג' ולא מתנהג ככה.
זה פשוט גנון מה שהולך פה. אין לי מילה אחרת לתאר את זה.
למה האחרונים תמיד בסוף?
לא ידעתי שאני צריכה להסביר לכם איך מתנהגים בטקס!
אני חושבת שאם אתם ממשיכים להתנהג ככה אז הטיול השנתי שלכם נהיה בסכנה.
אני לא זוכרת שקיבלת את רשות הדיבור.
לא שמעתי כי לא הצבעת.
זה נכון, רק חבל שזה בהתפרצות.
אם לא היית כל כך עסוק בלהצביע אז היית שם לב שכבר ענינו על זה.
חכה בסוף עם השאלות. אולי בינתיים אני אענה לך?
למה כל הזמן מצביעים רק אותם תלמידים?
רגע, ...יש מישהו שכן ענה על השאלה הזאת? או! צדיק אחד בסדום!
שאלה טובה. תרשום אותה במחברת ותשאל אותי בתחילת שיעור הבא.
מי אכל לי את הגיר?
מה קרה ללוח שלכם?
למישהו יש נייר לנגב את הלוח?
מישהו יכול להיות נחמד ולרוץ להביא לי גיר?
אתה! כן, כן, אתה! אתה יודע טוב מאוד מה עשית! אני לא חברה שלך! כן, ממש טלית שכולה תכלת!
בוא, תלמד אתה במקומי!
אולי אתה רוצה גם כוס קפה?!
תעבור לשבת פה, לידי, שאני אוכל לפקוח עליך עין מקרוב.
לא מביא מחברת, לא מביא עט... ממש סטודנט חופשי!
יש לך פוטנציאל אבל אתה לא משתמש בו.
אתה שם לב שהספר שלך לא עטוף?
אני את הבגרות שלי כבר עשיתי.
אני לא יושבת על השולחן... אני רק נשענת.
אם כל אחד ישמור על הפה שלו אז יהיה פה שקט! ...באמת אני מודה לכם.
בואו נעשה עסקה: כשאחד מדבר – כולם שותקים.
אם תהיו בשקט – תשמעו.
איזה רעש זה פשוט נורא. אני לא מצליחה לשמוע את עצמי. אתם מצליחים לשמוע את עצמכם?
אני לא ממשיכה עד שאין פה שקט.
אני מחכה!
יש כאן כל הזמן בכיתה איזה רחש כזה...
עכשיו שכחתי איפה היינו.
מה זה פה, סימפוזיון?
דממה שתהיה פה! עכשיו! זהו. ככה אני רוצה שזה יימשך עד סוף השיעור.
שאלה טובה. אולי תענה עליה בעצמך?
כל העיניים אלי!
אתה! תחזור בבקשה על מה שאמרתי עכשיו. רגע רגע, לא שמעת, או לא הקשבת?
אתם שמים לב כמה זמן מתבזבז לנו פה על ענייני משמעת?
לא לצעוק אתם לא בכנסת.
בית ספר הוא לא מוסד דמוקרטי!
שכל אחד יתכופף וירים את הלכלוך שמסביבו.
אני יוצאת עכשיו, וכשאני חוזרת בעוד חמש דקות אני מצפה שהכתה הזאת תהיה נקייה!
אם תתנהגו יפה אני אשחרר אתכם כמה דקות לפני הזמן...
אולי שגם אני אלעס מסטיק?
את שרה מאוד יפה, אבל בבקשה לא בשיעור.
מה זה, פתחתם לי פה מספרה?
רגע, לאן את הולכת גברתי הצעירה? תשבי בבקשה, וכשמי שיצא יחזור, אז תצאי את.
לא תאמינו אבל גם אני הייתי פעם צעירה!
גם אני בן אדם!
אתה איתנו?
על מה אתם מדברים שם ביניכם? אני מקווה שזה קשור לשיעור!
תשאל אותי ולא אותו!
שאלה טובה. תוסיפו באמת עוד שאלה לשיעורי הבית:"....
מי זרק את זה?!
של מי הכלב הזה?
נו, אז לך תביא לך כיסא!
מה זה המילים האלה?! לך ותשטוף את הפה שלך טוב טוב עם סבון!
אני יכולה להשאיר אתכם 5 דקות לבד בלי שתהיה פה מהומה?
אני זוכרת בדיוק מה אמרתי! אני לא סנילית!
תן לי את זה מיד! מוחרם!
איך אני יודעת? כי יש לי עיניים בגב!
פעם, לפני מליון שנה, כשגם אני הייתי תלמידה...
|